השפעת המיתון והלחץ על הבריאות

 

 ד"ר אודי בונשטיין


© כל הזכויות שמורות למחבר 
אין להעתיק או לצטט מהמאמר ללא קבלת רשות מפורשת מאת המחבר


(פורסם באתר  "דוקטורס")

 

 

 

 

מיתון הוא מונח במקרו-כלכלה שפירושו תקופה ארוכה יחסית של פעילות כלכלית מואטת במשק. מיתון גורר עמו בדרך כלל ירידות מחירים, צמצום של הייצור והמסחר וירידה בתעסוקה. ככל שהמיתון חמור יותר, כך ממדי התופעות גדלים, כיוון שפגיעה בחברה אחת או בענף אחד מתפשטת למגזרים אחרים של הכלכלה ("אפקט הדומינו").


לחץ (דחק או Stress, בלשון המקצועית) הנה תחושת מצוקה הנגרמת בשל מתח נפשי. מתח זה יכול לנבוע מסיבות חיצוניות ממשיות (גירושין, מחלה, מלחמה וכו') או סיבות פנימיות (פסיכולוגיות). הלחץ נגרם כאשר דבר מה גורם לגופנו ונפשינו להתנהג כאילו הם תחת מתקפה. מחקרים רבים הראו שלחץ פוגע במערכת החיסונית של הגוף וביכולתו להתמודד בהצלחה עם מחלות, ולגרום, לכן, לבעיות בריאותיות משמעותיות.

המצב הכלכלי הנו אחד מגורמי הלחץ הניכרים. כשני שליש מהעובדים האמריקאים, למשל, מדווחים על קושי או מאבק שעליהם לנהל בשל המיתון הכלכלי. מחקר אחר מצא כי כמחצית מהעובדים האמריקאים מודאגים באשר ליכולתם לענות על הצרכים המשפחתיים המידיים. על פי אותו דיווח, הקשיים והדאגות הכלכליות מגבירים את צריכת האלכוהול, העישון והאכילה המופרזת. 

בארץ, המשבר הכלכלי אמנם אינו דומה להתמוטטות הכלכלית בארה"ב, אך המיתון בהחלט מורגש ומושפע מהמתרחש מעבר לים, שיעור האבטלה גדל, ההכנסות קטנות ולכן גם הצריכה קטנה (ובכך מתחיל מעגל שלילי המחריף את הבעיה, משום שגם בעלי העסקים מגיעים למצבי משבר), כך שהממצאים מארה"ב נראים ישימים גם עבורנו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 
 
הורמונים פעילים בעת לחץ

תגובת הלחץ נטועה היטב במנגנוני ההשרדות שלנו ומערבת מנגנונים מוחיים פרימיטיביים האמורים להכין את גופינו ונפשינו להתמודדות עם מצב איום. מנגנונים אלו פועלים אצל בעלי החיים ובני אדם בצורה דומה.

המטרה הנה הכנת הגוף להתמודדות עם מצב סכנה. המוח עושה זאת על ידי הפעלת מערכות הורמונליות המשחררות "הורמוני דחק". נציין בעיקר את הקורטיזול, המכונה "הורמון הדאגה" והמופרש בעיתות פחד. תפקידו הוא הכנת הגוף למלחמת הישרדות קצרת זמן, במחיר תשלום גבוה על חשבון תהליכים של שמירה על בריאות ואיזון פעילות מערכות הגוף השונות. הורמון נוסף, אדרנלין, נועד להכין את הגוף לתגובה פיזית לאיום המתקרב.

אנשים הסובלים מלחץ מתמשך מייצרים כמות רבה מדי של הורמונים אלו למשך יותר מדי זמן. כתוצאה מכך ייתכנו בעיות פיזיות ושינויים גופניים המביאים למחלות תלויות-לחץ.

השפעותיו ארוכות הטווח של הקורטיזול על הבריאות עלולה להחליש את העצמות, לפגוע בתאי עצב במוח, ולהחליש את המערכת החיסונית של הגוף (ובכך להגביר את הסיכוי לחלות ולהדבק בזיהומים). ממצא מעניין הקשור בכך מצא כי סטודנטים בתקופת המבחנים שלהם (שהנה תקופת לחץ) נוטים יותר לחלות בשפעת.

 

 

תגובות ללחץ וסוגי לחץ

את התגובות ללחץ ניתן לסווג לארבע קטגוריות עיקריות: גופניות (למשל, עלייה של לחץ הדם, הדופק, קצב הנשימה וחום הגוף; הסמקה או חיוורון), רגשיות (למשל, פחד, חרדה, כעס, אשמה, דיכאון או אפתיות), התנהגותיות (למשל, מתח שרירים, רעד, תוקפנות, עצבנות או בכי) וחשיבתיות (למשל, בלבול, עיוותים בתפיסה, קושי בקבלת החלטות ושיפוט לקוי).

ניתן לחלק את הלחץ לשני סוגים: לחץ חיובי (אשר מניע אותנו לפעולה ולשיפור, וניתן לראות בו מעין "מתח טוב") ולחץ שלילי (שאינו מניע לפעילות אלא לנסיגה ולתופעות קליניות כדיכאון וחרדה). למרות שלחץ יכול לשמור אותנו "עירניים" וחזקים, לדחוף אותנו להשתפר ולהתמודד עם מצבי חרום, הרי שרמות לחץ גבוהות הינן מזיקות ביותר, ועל כך יש הסכמה רחבה בין החוקרים. רבות מהמחלות המוכרות קשורות בלחץ (Stress-Related), ויתרה מכך, כזכור, מערכת החיסון בעצמה היא הראשונה להיפגע מחשיפה לדחק. יש המדמים את הלחץ לרעל המטפטף בשיטתיות בתוך הגוף ופוגע בכל מערכותיו וגורם למקרי מוות פתאומיים (כמו התקף לב) או הדרגתיים (כמו התפתחות מחלות כרוניות, כיבי קיבה, זיהומים ויראליים או סרטן בעיקבות השחיקה במערכת החיסונית ובשאר מערכות הגוף). בנוסף לכך, קיים מחיר נפשי המתבטא בחוסר שקט, מצבי חרדה וחוסר הנאה מהחיים. 

ההתמודדות שכופה עלינו המצב הכלכלי מביא לתחושת לחץ, וגופינו מגיב לכך בהתאם. המנגנון הפנימי הבלתי מודע שלנו שנתקל בתגובות חירום של גופנו מפרש אותן כמצבים מסכני חיים וגורם לנו לפעול בהתאם, אף אם בהכרה המודעת שלנו - ברור לנו שאיננו פועלים נכון. בנוסף לכך, הנטייה לעשן, לצרוך אלכוהול, קפאין, סמים או אכילה מופרזת על מנת להקל על הלחץ - מחמירים אף יותר את האמור לעיל.

 

דרכים להפתחתת הלחץ

כיצד ניתן להתמודד עם חווית הלחץ הנפשי? הדרכים היעילות כוללות תרגילי הרפיה ונשימה, מדיטציה וטכניקות היפנוטיות. ניהול אורח חיים מאוזן ובריא, כולל אכילה נכונה, תרגילי ספורט כריצה או הליכה (אשר מחקרים רבים מצביעים על יתרונות גופניים ונפשיים שלהם, כולל חיזוקה של המערכת החיסונית), מנוחה מספיקה ואיזון בין זמן הפנאי והזמן המוקדש לעבודה. מובן שצמצום צריכת האלכוהול, הקופאין והעישון מומלצים אף הם. בהקשר לזה, נמצא שאנשים השותים יותר משקאות עתירי קופאין חווים יותר לחץ ומייצרים יותר הורמוני לחץ.

נמצא כי ידיעה מראש מקטינה את תגובות הלחץ. כאשר אנו מדברים על כניסת המשק למיתון - לרוב מדובר בתהליכים אותם ניתן (לפחות בשלבים מסויימים) לנבא מראש, ולהערך אליהם בהתאם. לכאן ניתן לחבר ממצא מחקרי נוסף, שיעזור לנו בהתמודדות: פעמים רבות ניזונה תחושת הלחץ מפערים המתקיימים בין הציפיות שלנו ליכולתנו להגשימן בפועל. הקטנת הפער (למשל, על ידי הקטנת הציפיות, ובמקרה שלנו - התאמת הציפיות לרמת חיים אליה הורגלנו למצב החדש) - מקטינה את תגובת הלחץ.

מחקרים מצאו כי ביטוי רגשי - אם לחבר קרוב, בן משפחה או אפילו כתיבה - מפחית את הלחץ. וכאשר אמצעים אלו אינם יעילים מומלצת פניה לגורם טיפולי מקצועי. כאן ניתן למנות את הגישות הקוגנטיביות-התנהגותיות (המתמקדות בשינוי דפוסי החשיבה העומדים בבסיס חווית הלחץ), את טכניקת הביופידבק (המלמדת שליטה על המערכת הסימפטטית והפחתת התסמינים הגופניים הקשורים ללחץ) ואת הטיפול בעזרת היפנוזה.

 

כתובת

גילון, רח' גרניט

ת.ד 269, ד.נ משגב, 20103

 

בתל-אביב: יוניצמן 21.

איך מגיעים