top of page

טיפול היפנוטי לשיפור התמודדות המערכת החיסונית עם וירוס הקורונה

ד"ר אודי בונשטיין, פסיכולוג קליני ורפואי

מורשה לעיסוק, מחקר והוראה מדעית של היפנוזה

הקדמה

מחלת הקורונה (Covid 19), שהפכה למגפה עולמית, מעמידה בפנינו אתגרים לא פשוטים, בעיקר משום השילוב בין אחוזי הדבקה גבוהים ואחוזי תמותה גבוהים (יחסית לשפעת, למשל). נוספות לכך העובדות שטרם נמצאו חיסון או תרופה יעילים, ושהטיפול הוא טיפול סימפטומטי ותומך בלבד.

 

למחלה זיהומית זו, הנגרמת על ידי נגיף הקורונה, תסמינים הדומים לתסמיני שפעת, אולם במקרים חמורים עלולים החולים בה ללקות בדלקת ריאות קשה, אי ספיקה נשימתית, אי ספיקת כליות ואף להסתיים במוות.

 

מקורה של המחלה בסוף 2019, בעיר ווהאן, שבמחוז חוביי בסין. אחת ההשערות היא שהנגיף עבר לבני אדם מעטלפים, נחשים ופנגולין סיני (הנמכרים באופן לא חוקי בשוק הדגים בווהאן).

חסינות הגוף האנושי לנגיף

נכון לכתיבת שורות אלו קיימות עדויות סותרות באשר ליכולתו של הגוף האנושי לפתח חיסון לנגיף:

עדות ראשונית לחסינות בפניו הגיעה מסין, בדיווח על מחקר בו הודבקו ארבעה קופים בנגיף. החוקרים עקבו אחרי העליה בנוגדנים הרלוונטיים, עד להחלמתם של הארבעה. 28 ימים לאחר ההדבקה הראשונית, הדביקו אותם שוב, באותה כמות של הנגיף, אך הוא לא נמצא בגופם בבדיקות חוזרות [1].

 

בתאור מקרה שפורסם בכתב העת Nature, מתוארת התגובה החיסונית של חולה בת 47 מאוסטרליה שהחלימה ממחלה בדרגת חומרה קלה-בינונית. התגובה החיסונית נמדדה בהתאמה עם המאפיינים הקליניים והמעבדתיים של המחלה, ונצפתה – בין השאר - עלייה מתמדת בנוגדני IgM ו-IgG מהיום השביעי להופעת התסמינים ועד ליום ה-28 ולהחלמה [2].

בהנתן תפקידה המכריע של המערכת החיסונית בהתמודדות עם נגיף הקורונה, מעניין לבחון את יעילותן של התערבויות המשפרות את התפקוד האימונולוגי. אחת הדרכים שנבחנו מחקרית וקלינית היא היפנוזה.

ממצאיהם של אולנס ועמיתיה מראים כי ילדים יכולים להגדיל באופן משמעותי ריכוזי נוגדנים (אימונולוגלובין A) בריר שלהם באמצעות היפנוזה עצמית עם סוגסטיות מתאימות [3].

במחקר שבדק את ההשפעה של היפנוזה על המערכת החיסונית של חולות סרטן בשלב ראשוני של המחלה, נמצא שיפור בכמות תאי ההרג הטבעיים (natural killer) לאחר חודשיים של טיפול היפנוטי. למרות שממצא זה הוא בעל משמעות קלינית, הרי שהחוקרים מציינים שיש צורך בהמשך מחקר כדי להגיע למובהקות סטטיסטית של הממצאים [4]. ממצאים נוספים התומכים ביכולתה של התערבות היפנוטית לשפר את יעילות המערכת החיסונית אצל חולי סרטן מתוארים גם אצל האל [5]. ממצאים אלו תומכים ביעילות ההתערבויות ההיפנוטיות בקידום תהליכי ההחלמה גם בהפרעות נוספות (למשל, הפרעות דרמטולוגיות, אלרגיות, קרוהן ובעיות אחרות במערכת העיכול)  בהן למערכת החיסון יש תפקיד [6].

מעבר לכך, להיפנוזה יש השפעה מרגיעה, והיות שכך – יכולה לשמש ככלי יעיל מאוד בהפחתת לחץ וחרדה. על הקשר שבין לחץ פסיכולוגי לבין המערכת החיסונית ניתן לעמוד ממטה-אנליזה מקיפה שבחנה יותר מ-300 מחקרים אמפיריים בנושא. נמצא שגורמי לחץ אקוטיים (כאלו הנמשכים דקות מספר) היו קשורים להסתגלות טובה של מרכיבים במערכת החיסונית (ברמה תאית). גורמי לחץ טבעיים וקצרי מועד (כמו בחינות) פגעו במערכת החיסונית ברמה התאית תוך ששימרו גורמי חיסון בנוזלים בין תאיים. גורמי לחץ כרוניים פגעו בכל הרמות של מערכת החיסון [7].

 

היפנוזה והיפנוזה עצמית

היפנוזה עצמית הנה כלי חשוב המאפשר למטופל להפעיל בעצמו את הכלים ההיפנוטיים. הדרך הטובה ביותר היא עבודה טיפולית פנים-מול-פנים עם מהפנט מורשה ומנוסה. אני מרבה ללמד את מטופלי היפנוזה עצמית ומבקש מהם לתרגל אותה בין המפגשים הטיפוליים. המסר הסוגסטיבי המסתתר מאחורי גישה זו הוא שהמטופל רוכש כלים אותם יוכל להפעיל בעצמו בכל עת שיידרש, באופן גמיש ויצירתי. זו החכה שהוא מקבל בטיפול, לא דגים.

המעוניינים לתרגל בעצמם, יכולים לנסות זאת. ניתן למצוא שפע של מקורות ברשת (מהם טובים יותר ומהם פחות). אני ממליץ לברור היטב את המקורות בהם נעזרים. בספרי 'היפנוזה – דרכה של הנפש ליצור את הגוף' [6] ניתן למצוא פרק שלם המוקדש לנושא ההיפנוזה העצמית, כולל מדריך קצר לתרגול עצמי. אביא כאן את עיקרי הדברים.

הרעיון המרכזי העומד בבסיס התופעות ההיפנוטיות הוא הקשר בין המחשבה והאמונה בה לבין ההתרחשות בפועל. הילגרד כינה זאת "האמונה שבדמיון". אני מעדיף ללמד את המטופל להפעיל את הכלים ההיפנוטיים בעצמו, באופן הגמיש ביותר והמתאים ביותר עבורו ומתוך אמונה בכוחותיו הפנימיים. מהפנט מורשה, המלמד את מטופליו היפנוזה עצמית, יכול לפעול על פי העקרונות הכלליים הבאים:​

  • ראשית דבר, רצוי לקבוע "כללי בטחון" וגבולות גזרה להיפנוזה. על המטופל ללמוד להפעיל סימן לסיום התהליך ולחזרה לערנות מלאה. השלב הבא יהיה קביעת סימן לכניסה להיפנוזה. רצוי שיהיה זה סימן אישי, ייחודי (במובן זה שלא סביר שיופעל על ידי תנועה מקרית ולא מכוונת). לכך אני נוהג להוסיף במהלך התרגול ההיפנוטי מספר סוגסטיות פוסט היפנוטיות נוספות. חשוב לתת סוגסטיות המגבילות את התהליך רק למצבים בהם המטופל מתכוון להיכנס להיפנוזה (על מנת למנוע כניסות מקריות ולא רצויות), להגביל את התהליך רק למצבים בהם בטוח להכניס להיפנוזה (למשל, לא רצוי להפיק תהליך היפנוזה עצמית המוביל להרגעות ושקיעה פנימה בזמן נהיגה) ולהגביל את משך התהליך ההיפנוטי הרצוי.

  • שנית, ניתן ללמד את המטופל טכניקות למיקוד תשומת הלב. טכניקות של קיבוע עיין, התמקדות בנשימות או בתחושה סנסורית כזו או אחרת יכולות לשמש לצורך זה.

  • שלישית, מומלצת טכניקת אינדוקציה פשוטה. ניתן להתחיל עם הרגעה הדרגתית (progressive relaxation) – רצוי לאחר שהמטופל תרגל זאת בקליניקה, מכיר את התחושות ויכול ליצור התניות בין הרמזים של התקדמות התהליך העכשווי לזיכרון התהליך (קרוב לוודאי העמוק יותר) שעבר עם המטפל. ניתן להמשיך עם דמיון מודרך של מקום בטוח. כל אחת מטכניקות אלו יכולה לשמש בנפרד וניתן גם לשלב ביניהן.

  • שלב ההתערבות (שלב אופציונלי) הוא שלב בו המטופל מתרגל משימות אשר התבקש להן כחלק מהטיפול.

  • שלב של סיום התהליך ודה-היפנוטיזציה.

תנאי הכרחי ללימוד היפנוזה עצמית הוא ידיעת הפרטים לגבי המטופל, כלומר עריכת ראיון מקדים ושלילת התוויות נגד לשימוש בכלים היפנוטיים. מומלצת היכרות קודמת של המטופל עם התהליך ההיפנוטי, היכרות שניתן להסתמך עליה, אולם אפשר לשלב לימוד היפנוזה עצמית גם בתרגול הראשון של היפנוזה. תהליך לימוד היפנוזה עצמית יכול להראות כך:

 

            "אתה יכול לשבת בצורה נוחה ולהתחיל למקד את המבט בנקודה גבוהה על הקיר...ממש כמו שעשינו קודם לכן, כשתירגלנו [סוגסטיה להסתמך על זיכרון החוויה הקודמת]. אתה יכול לתת לעיניים להתעייף...וכשהן עייפות אפשר להניח להן להעצם ולעבור בהדרגה על כל חלקי הגוף: לתת לשרירי הפנים להכנס להרפיה עמוקה ונעימה...לשורשי השיער... לשרירי העורף והצוואר... [ממשיכים כך בשיטת ההרפיה ההדרגתית על כל חלקי הגוף]. כשהגוף במצב רגוע ונעים אתה יכול להתחיל את הטיול הנעים. יש כמה דברים שחשוב לדעת: חשוב שהטיול יהיה רק לחוויה נייטרלית ומעלה...חשוב להפעיל כמה שיותר חושים ולשים לב לכמה שיותר פרטים...ממש לתת לגוף להספג בחוויה,  להיות יותר שם, בחוויה מאשר פה... כמה שיותר פרטים יהיו בחוויה – אתה תהיה יותר שם ופחות פה. הטיול הנעים הזה יכול לקחת חמש, עשר או עשרים דקות... אם אתה מתרגל לפפני שינה תוכל לגלוש לשינה וכתשצטרך להתעורר אז תתעורר.

אם לאחר התרגיל יש לך מחוייבות כלשהי ואתה צריך ללכת למקום מסויים, יכול אתה לכוון שעון שייסמן לך או לבקש ממישהו להגיד לך, על מנת שלא תצטרך להיות מוטרד מנושא הזמן. דאג להודיע לסובבים אותך שאתה מתרגל על מנת שלא יפריעו לך, כך תוכל להיות רגוע ושקט וממוקד לגמרי בתרגיל...

בתום התרגיל, לאחר שעברה כרבע שעה (או בבוקר, אם ישנת) תפקח את העיניים, תסגור ותפתח את האגרופים מספר פעמים ותהיה בערנות מלאה. בכל פעם שתפקח את העיניים ותסיים את התהליך – תהיה בערנות מלאה..."

 

ככל שהמטופל יתרגל יותר היפנוזה עצמית, כך יהיה לו קל יותר להפיק תופעות היפנוטיות. מעבר ליתרונות הברורים שיש בתרגול יום יומי של מצבי הרגעות והרפיה (חישבו למשל על יתרונותיהן הבריאותיים של מדיטציה או יוגה). הדבר מאפשר "שכלול" המערכת החיסונית ו"הכוונה" שלה לטפל בנגיף, וכן, באמצעות תהליך התניה פשוט, הפעלה מהירה של מצב היפנוטי ב"מצבי אמת". דבר זה רלוונטי למצבי חרדה ופניקה כמו גם למצבים רפואיים (למשל, יולדת המפעילה היפנוזה כחלק מתהליך הלידה או מטופל הנעזר בהיפנוזה להתמודדות עם כאב כרוני).

ומה באשר לאפשרות לתרגל כלים היפנוטיים לבד? למעשה אנו עושים זאת יום יום. כולנו אומרים וחושבים דברים מסוימים ולבסוף מאמינים בהם. כל מקרי החרדה הם למעשה היפנוזה עצמית שלילית (כמו סימפטומים רבים נוספים). ברי לכן שניתן ללמוד להפעיל סוגסטיות חלופיות, הסתגלותיות וחיוביות.

רעיון החשיבה החיובית פשוט וברור. תחשוב חיובית – תגביר את סיכויי ההצלחה. מחקרים מצאו כי כאשר מדמיינים תוצאה רצויה – הסיכוי להשגתה גובר במידה משמעותית. שוק ספרי העזרה העצמית מלא וגדוש בפריטים (טובים יותר וטובים פחות) לכל בעיה שניתן להעלות בדעתנו. הקושי כמובן הוא שלא תמיד קל לנו לחשוב חיובית ולא תמיד ספר עזרה עצמית יכול לסייע. לעתים מדובר בתמהיל רב מרכיבים המקשה על היכולת לעשות זאת. במקרים שקשה לעשות זאת לבד, מומלץ לפנות לעזרתו של איש מקצוע.

בספרי תיארתי שני סוגים של מטופלים המחפשים אחר עזרה עצמית: אלו בעלי הכוחות, המסוגלים "לקחת" את הרעיונות אותם הם לומדים ולשלבם בתוך המערכת הקוגניטיבית שלהם. כמטפל אני פוגש את המקרים בהן אמירות ומחשבות עצמיות שליליות מבשילות לכדי סימפטום, אך ברוב המקרים יודעת המערכת הנפשית להתגונן ו"דחיפה" קלה על ידי רעיונות או תרגולים שאנו מוצאים בספרי העזרה העצמית יכולים להיות בהחלט יעילים. גם בטיפול "אמתי" אנו משתמשים במרכיבים "חינוכיים" (psycho-education) המהווים עזר קוגניטיבי בעל ערך המקדם שינוי.

הקבוצה השנייה כוללת אנשים המפחדים פחד עצום מהזדקקות וחרדים שמא יהפכו לתלויים במטפל. קושי זה נעוץ בחוויות פנימיות ועמוקות ויכול לגרום לחיפוש עקר שמהותו הוא הימנעות מהיקשרות לדמות המטפל. היות וחלק מהותי מהצלחת הטיפול (כל טיפול ובכללו טיפול היפנוטי) הוא הרפור והיכולת להתמסר לתהליך הטיפולי -  אין הם מסוגלים להביא עצמם לטיפול ויתורו נואשות אחר פתרונות עצמיים. מובן שבאופן פרדוקסלי הדבר ממנו חוששים קורם עור וגידים והם הופכים לתלויים, אך ממשיכים ומכחישים תלות זו. זהו מעגל כשפים שקשה מאוד להפסיקו. דווקא ההבנה כי הזדקקות אינה תלות ראשונית במישהו (תלות כתלותו של התינוק באמו, שללא טיפולה ונוכחותה המתמדת לא ישרוד) ומאפשרת קיום עצמאי ושלם, כמו גם ההבנה שבאמצעות הקשר עם המטפל ניתן ללמוד ולשכלל כלים של שליטה עצמית המגבירים את העצמאות (כמו היפנוזה עצמית) יכולים לסייע כאן.

לכך, ברוח ימים אלו, אני יכול להוסיף קבוצה שלישית: אנשים אשר בשלב כזה או אחר יצטרכו להתמודד עם הנגיף המדבק, תוך כדי בידוד (המונע הגעה אל מטפל או הגעתו של מטפל אליהם).

התרגילים הבאים מיועדים עבור אלו מהקוראים המעוניינים לנסות ולתרגל היפנוזה עצמית לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה. אציג תרגיל כללי שמטרתו השגת רוגע והרפיית כל מערכות הגוף-נפש (תרגיל 1), ולאחר מכן תרגיל ספציפי לשיפור המערכת החיסונית (תרגיל 2). היות וכל היפנוזה היא בסופו של דבר היפנוזה עצמית, לא אמור הדבר להיות מסוכן בדרך כלשהי, מאחר ובמהלך התרגיל נפנה את הקשב פנימה בניסיון להתבונן על הפתרונות שיציע לנו החלק הלא מודע באישיותנו.

תרגיל 1: היפנוזה עצמית להשגת רגיעה

שלב ההכנה

חשבו ודמיינו מקום נעים ובטוח בו הייתם רוצים להיות במהלך התרגיל. השתמשו בכמה שיותר פרטים ובכמה שיותר חושים. רישמו את תיאור המקום.

ארגנו את סביבתכם באופן מתאים לתרגול

דאגו לסביבה שקטה ולזמן מספיק (בדרך כלל כ-15-20 דקות)

דאגו למקום נוח לשבת בו (כורסת טלוויזיה היא בחירה טובה, אך כל כורסא נוחה התומכת בראש יכולה להתאים). דאגו לביגוד נוח

קבעו סימן לסיום התהליך

הגדירו משפט שבאמרכם אותו יסתיים התהליך

קבעו סימן: תנועה (פתיחה וסגירה של האגרופים) או סימן דמיוני (לחיצה על כפתור "הפסק" בשלט רחוק דמיוני

התמקדות

מקדו את המבט בנקודה קבועה וגבוהה. השאירו מבטכם מקובע בנקודה עד שהעיניים יחושו עייפות

הניחו לעיניים להעצם. התמקדו בנשימות ותנו לגוף להרגע ולהתרווח

העמיקו ותרגלו 

ספרו לאט מאחת עד עשר. דמיינו כל ספרה ואת העמקתו של תהליך ההרפיה

דמיינו את המקום הנעים שהוגדר קודם לתחילת התהליך

עברו על כל פרט בדמיון, בעזרת כל אחד מהחושים, בצורה החיה ביותר. נוחו, הרגעו, אספו כוחות

סיימו את התהליך

ספרו מעשר עד אחת. ככל שתרדו בספירה הניחו לגוף לחזור למצבו הרגיל. כשתכיעו לסיפרה אחת תהיו עירניים לגמרי

פקחו עיניים וסיגרו ופיתחו את אגרופיכם מספר פעמים

תרגיל 2: היפנוזה עצמית להתמודדות עם הקורונה

שלב ההכנה

חשבו ודמיינו את המערכת החיסונית. הגדירו שלוש הקיימות בה: היא יודעת לזהות במדויק איומים, היא יודעת לחסלם, היא יודעת לנקות ולפנות

חישבו על הבעיה ונסחו אותה בבהירות האפשרית: 'כיצד תזהה מערכת החיסון שלי את הנגיף וכיצד תתגבר עליו?'

ארגנו את סביבתכם באופן מתאים לתרגול

דאגו לסביבה שקטה ולזמן מספיק (בדרך כלל כ-15-20 דקות)

דאגו למקום נוח לשבת בו (כורסת טלוויזיה היא בחירה טובה, אך כל כורסא נוחה התומכת בראש יכולה להתאים). דאגו לביגוד נוח

קבעו סימן לסיום התהליך

הגדירו משפט שבאמרכם אותו יסתיים התהליך

קבעו סימן: תנועה (פתיחה וסגירה של האגרופים) או סימן דמיוני (לחיצה על כפתור "הפסק" בשלט רחוק דמיוני

התמקדות

מקדו את המבט בנקודה קבועה וגבוהה. השאירו מבטכם מקובע בנקודה עד שהעיניים יחושו עייפות

הניחו לעיניים להעצם. התמקדו בנשימות ותנו לגוף להרגע ולהתרווח

ספרו לאט מאחת עד עשר. דמיינו כל ספרה ואת העמקתו של תהליך ההרפיה

חישבו על הנגיף הזר בגוף. תנו לחלק הלא מודע של התודעה לתור אחר פתרון אפשרי בעזרתו תזהה המערכת החיסונית את הפולש, תחסל אותו, ותפנה את הפסולת מהגוף. 

חיזרו כמה פעמים על דימוי התהליך: זיהוי הפולש, חיסולו, וסילוקו מהגוף

העמיקו ותרגלו 

יצגו במוחכם בבהירות האפשרית את הרעיון שאתם בריאים ומתמודדים בהצלחה עם האתגר 

דמיינו תמונה עתידית, חיובית, רצויה ומהנה של עצמכם

אוריינטציה לעתיד
סיימו את התהליך

ספרו מעשר עד אחת. ככל שתרדו בספירה הניחו לגוף לחזור למצבו הרגיל. כשתכיעו לסיפרה אחת תהיו עירניים לגמרי

פקחו עיניים וסיגרו ופיתחו את אגרופיכם מספר פעמים

סיכום

הדרך המומלצת להתמודד עם מגיפת הקורונה היא צמצום הסיכוי להדבקה, בעיקר בכדי למנוע את המקרים הקשים של המחלה ולהגן על אוכלוסיות חלשות ורגישות. זו אחריות שלנו אחד כלפי השני, והשמעות להוראות, לכן,  היא מחייבת וחיונית. היכולת להיעזר בטכניקות המשפרות את יכולתו של הגוף להתמודד ביעילות רבה יותר עם הנגיף יכולה להוות גורם נוסף וחשוב במאבקנו במחלה, הן ברמת הפרט, והן ברמת העבודה עם קבוצות וקהילות.

מקורות

ביבליוגרפיה

  1. http://www.ecns.cn/news/sci-tech/2020-03-17/detail-ifzunmih1237058.shtml  (Retrieved: 24.3.20).

  2. Thevarajan, I., Nguyen, T.H.O., Koutsakos, M. et al. Breadth of concomitant immune responses prior to patient recovery: a case report of non-severe COVID-19. Nat Med (2020).

  3.  Olness, K., Culbert, T., & Uden, D. (1989). Self-regulation of salivary immunoglobulin A by children. Pediatrics, 83(1), 66-71.

  4. Hudacek, K. D. (2007) A Review of the Effects of Hypnosis on the Immune System in Breast Cancer Patients: A Brief Communication , International Journal of Clinical and Experimental Hypnosis, 55(4), 411-425.

  5. Hall, H. R. (1982) Hypnosis and the Immune System: A Review with Implications for Cancer and the Psychology of Healing. American Journal of Clinical Hypnosis, 25(2-3), 92-103.

  6.  .בונשטיין, א. היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף. ת"א: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ו"ידיעות ספרים", 2014

  7.  Segerstrom, S. C., Miller, G. E. (2004). Psychological stress and the human immune system: A meta-analytic study of 30 years of inquiry. Psychological bulletin, 130(4), 601-630.

bottom of page