האם וכיצד מאפשרת ההיפנוזה לטפל במגוון בעיות רפואיות, דנטליות ופסיכולוגיות?

 

על מנת להשיב על שאלה זו, בואו נעיין בהגדרתה של ההיפנוזה בחוק ההיפנוזה. זו בעיני אחת ההגדרות הממצות ביותר בספרות המקצועית, בעיקר משום הצורך להגדיר במדויק את מושא החקיקה.

 

החוק מגדיר היפנוזה כ"פעולה או תהליך המיועדים או עשויים לגרום באמצעות סוגסטיות לשינויים במצב תודעתו ובמודעותו של אדם אחר וכן לשינויים בגופו, בתחושותיו, ברגשותיו, בחשיבתו, בזיכרונו או בהתנהגותו".

 

הגדרה זו אינה חפה מבעיות (החוק אינו מגדיר למשל מהי אותה 'סוגסטיה' הגורמת לשינויים), אך עדיין – היא טובה ויעילה. אם ניתן לגרום לשינויים בגוף ובתחושות (ובהחלט ניתן), הרי שהיפנוזה תהיה יעילה בכל תהליך רפואי בו נדרשות התערבויות כאלה: שליטה בכאב (אם אקוטי-חריף ואם כרוני), יצירת אלחוש והרדמה, מחלות של דרכי עיכול (כיב קיבה, קוליטיס, קרון מעי רגיז/רגיש וכו'), הפרעות יתר לחץ דם ומחלות לב, סוכרת, אלרגיות, הפרעות נוירולוגיות ובעיות בשינה. גם הפרעות עור ושימושים בגינקולוגיה ובמיילדות ואף באונקולוגיה מתוארים רבות בספרות המקצועית ושימושי ההיפנוזה נודעים גם ברפואת השיניים. מאפיין רפואי מעניין נוסף קשור בהיותה של ההיפנוזה כלי אבחנתי יעיל (למשל, במקרי חשד להפרה פונקציונלית, ללא מקור אנטומי).

 

בתחומי הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה ההיפנוזה היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. שימוש נכון ומושכל בהיפנוזה ושילובה בטיפול פסיכותרפויטי יהפוך כל תהליך טיפולי ליעיל יותר, וגם כאן תקצר היריעה מלסקור את כל השימושים האפשריים: החל בטיפולים היפנואנלטיים עבור בשינוי הרגלים (כגמילה מעישון, תלישת שיער כפייתית, הפרעות טיק וכו') וכלה בטיפול יעיל ביותר בטראומות ופוסט-טראומות, בחרדות ובפוביות.

 

מחקריי שלי, המצטרפים לאלו של עמיתים רבים בארץ ובעולם, מראים כי ההיפנוזה עוזרת לטיפול בהפרעות קשב, עבודה עם ילדים, גמילה מעישון, טיפול בכאבים ואפילו לידה קלה ללא אפידורל. וזה, כאמור, רק 'על קצה המזלג'.